יום חמישי, 21 בספטמבר 2017

מתנה לחג

חג שמח,

כנראה שהינו ממש טובים השנה כי קבלנו 4 ימי חופש רצופים לחג הזה. 

מה שמאפשר זמן לפוסט 'מתנה לראש השנה' - לקראת זו שהתחילה 

לה ממש עכשיו: 

נדמה לי שמאז ה-1 בספטמבר בכל מקום כולם עסוקים במתנות לחג

'יריד חגים', 'בתים פתוחים', 'אומנים מארחים', 'קנו היום כי אין מחר', 

 או כל צורה אחרת שזה מוגש לנו.  

ותאכלס ? אין לנו צורך בכל זה :לא בהתרוצצויות ובחשיבה 'מה יתאים למי', 

לא באריזות הצלופן ולא במתנות עצמן. 

נכון. אין לנו צורך בעוד קערה / צלחת הגשה / you name it....

אין.   

זה לוקח זמן לתרגל את העניין וזו הקלה גדולה להפנימו.


המתנה שלי לחג עבורכם היא היכרות עם האשה הנהדרת הזו

ביאה ג'והנסון  - Bea Johnson 

שההקימה את תנועת Zero Waste Home (בתרגום חופשי שלי)- 

אפס אשפה (וגם בזבוז) בבית.



ביאה במקור היא מצרפת וחיה עם משפחתה במחוז מארין בסן פרנסיסקו.

בהרצאת TED שלה היא מספרת על המהפך שעברה משפחתה ואיך בכלל

התחילו עם כל העניין הזה - של המודעות ללא לייצר אשפה.

זה מעניין לצפות בסרטונים השונים בערוץ היוטיוב שלה שם ניתן לראות בפועל

ולשמוע על הספורים המשעשעים שלה על אורח החיים הזה, ובעיקר ללמוד 

על כמה כללי בסיס שמנחים אותה ויכולים להוות השראה לכולנו.

בכלל לשמוע אותה עם המבטא הצרפתי זה נעים :-)


אני זוכרת שכבר כשאלונה היתה בגן בסאן דיאגו לימדו אותם את 'שלושת ה-R'

Reduce Reuse Recycle שזה להפחית, להשתמש שוב, ולמחזר.

איפשהו נוסף בסוף הרשימה הזו גם ה - ROT שזה הקומפוסט.

מה שביאה מוסיפה בראש הרשימה הזו הוא - Refuse = סרוב  .

כלומר לסרב לצרוך כל דבר המייצר פסולת ולהיות במודעות כזו-

היא מסבירה שאין לנו צורך למשל לקחת כרטיסי ביקור אם אנחנו יכולים

להכניס את הפרטים לטלפון שלנו, וכל 'גיב אווי' אחר - אם זה עט בכנס

שאין לנו בו צורך.

היא גם מסבירה שכל ה"מתמחזרים" וה"מתכלים" למיניהם הם לא באמת כאלה 

ומלמדת על כמויות האנרגיה והמים הנדרשות בכדי לשטוף בקבוק פלסטיק 

שנזרק למחזור אחרי שימוש חד פעמי, 

ושואלת מי לימד אותנו שהמים בבקבוק הזה טובים יותר מאלה שבברז ??


היא מדברת על כך שחינכו אותנו לחשוב שלכל אזור בבית אנו צריכים חומר 

ניקוי שונה, על כך שזה בעיקר משרת את יצרני חומרי הניקוי ומכניס אלינו 

הביתה רעלים מסוכנים,   על כמויות הציוד המיותר שאנחנו מחזיקים 

"למקרה ש"  ('What If') שתופס לנו מקום ועלויות אחסון ותחזוקה,

משתפת בשוני הגדול ובשפור איכות החיים של משפחתה בעקבות 

השינויים שעברו - שהם מעוררי השראה לטעמי, וכמה שמעט זה בעצם יותר.

תוכלו לעשות סיור קטן בבית שלה כאן 

ביאה מסבירה שזה הכל עניין של מודעות. שברגע שהיא וסקוט, בעלה

הבינו את המצב של הכדור שלנו - שמלא במזבלות גדושות שיהפכו להרים

הם החליטו לעורר שינוי כדי להשאיר לילדים שלהם ושלנו מינימום אשפה

ולחיות באופן שימזער את היצור שלה. 

היא גם הוציאה ספר בנושא ומנהלת את הבלוג שלה בעניין ויש שם פתרונות 

לכל דבר. בחיי ! 




ביאה קונה אוכל בסופרים המוכרים בתפזורת והיא מביאה איתה מהבית 

צנצנות זכוכית, שקיות כותנה רב פעמיות, ועוד טריקים יצירתיים שפיתחה

שהיא שמחה לשתף בהם את כולם. 

היא מדגישה את היתרנות שיש בחיים הללו - את זה שבקניה של מוצר ארוז 

אנו משלמים כ-15% על האריזה, כך שמעצם הקניה באופן הזה (נטול האריזות)

אנו חוסכים. 

באתר שלה יש אפשרות לחפש או להוסיף כתובות של חנויות המוכרות בתפזורת

(מלבד אוכל אפשר לקנות גם קוסמטיקה, חומרי ניקוי מהג'אנר, יין ובירה או משקאות 

אחרים ואפילו מוצרים לבעלי חיים)

קניות אחרות עבור משפחתה היא עורכת בחנויות יד שניה, ואני יכולה להעיד 

שבלא מעט מקומות בארצות הברית בהחלט ניתן לעשות כך (בשל סגנון הצרכנות 

המוגבר של כלל האוכלוסיה)  - מה שגורם לה לחפש ולמצוא את מה שהם באמת 

צריכים.  

לכל בני המשפחה מתלחות מינימליסטיות באופן מעורר השראה.

הם החליפו בבית את כל ה"חד פעמיים" למיניהם בפתרונות רב שימושיים וכך הם 

גם חוסכים ולא "זורקים" את כספם בשימוש חד פעמי וגם חוסכים את זמן הקניה 

שלהם. 




ביאה מספרת איך בחיים הישנים שלהם הם היו ממלאים את חביות האשפה שלהם

ומראה איך היום במשך שנה שלמה הם אוספים צנצנת אחת של פסולת

תחשבו מה זה - כשלא צריך להוציא את האשפה החוצה !  :-)

בקצור - השראה אחת גדולה האשה הזו !




אני בטוחה שכל אחת מאיתנו יכולה לקחת משהו קטן ממנה, לאמץ אותו כהרגל

ולעשות שינוי גדול.   

*כל התמונות לקוחות מהאתר של ביאה  ואני ממש שמחה שתכירו אותה.

ואם זה נגע לכם איפשהו - תירשמו לערוץ היוטיוב שלה ותתמכרו.

זה בהחלט 'אורתודוכסי' - איך שהם חיים אבל מעורר מחשבה והשראה.


האיחול שלי לעצמי וגם לכם בשנה הזו - היא התכווננות להפיכת החיים שלנו 

לפשוטים יותר .  על כל המשתמע מכך. 

וגם - הלוואי ויפתחו אצלנו חנויות המאפשרות קניה בתפזורת למעוניינים. 

ויש לנו 4 ימים לחגוג ביחד עם היקרים והאהובים לנו שו מתנה בפני עצמה.


המשך חג שמח ושנה טובה

יום שלישי, 19 בספטמבר 2017

20 הדברים הכי טובים מהשנה החולפת

מעגל השנה שלנו בנוי כך שהוא מחולק לשני חלקים -

ה'ריסט' שבתחילתו וה'ריסט' שבמרכזו - שניהם חוצים את השנה  

ומאפשרים לנו להתמקד במה שחשוב: כך לפחות אני מאמינה, ואסביר :

בתחילת השנה - בחגי תשרי- הריסט הראשון  - 

ראש השנה - עם ציפיה והתרגשות לשנה החדשה שבפתח, ארוחות החג 

המסורתיות (סדר ראש השנה למי שמכיר), מאכלים מיוחדים, תפוח בדבש, 

קול השופר, ותפילות מיוחדות ויפות שיש רק בחג הזה.

אחריו מגיע ביום כיפור -"ריסטארט" שמוחק ומתחיל הכל נקי מחדש

גם כל הטקסים של החג המיוחד הזה (ומי שמבזבז אותו על אופניים 

ממש לא מבין מה הוא מפסיד (-:) וסוכות - המנתק אותנו מהחומר, 

הופך את כולנו לשווים ומוציא אותנו החוצה שנרגיש את חילופי העונות.

ובסוף שימחת תורה - כי בלי לשמוח לא נוכל להתחיל באמת כלום.

ואז בעצם מתחילה לנו השנה.

ויש לנו עוד המון חגים שם בדרך -  אור בחנוכה בימי החשכה,

וניצנים ראשונים של צמיחה בטו בשבט ופורים בכלל חגיגה ....

ואז מגיע פסח - ה'ריסט' השני שלנו בשנה - עם הנקיונות שבעצם 

בכלל מיועדים אלינו ולא לבית , ליל הסדר, ארוחות המשפחתיות, 

להוציא כל מה שמחמיץ לנו בלב ואת כל מה שהחצמנו ולא הספקנו,

להמשיך הלאה לעונת האביב המתחדשת ולהמשך השנה וחגי הקיץ,

ואז בסוף החום הגדול המעגל חוזר לתחילתו ומגיעים שוב חגי תשרי 

עם ה'ריסט' הראשון וחוזר חלילה.


מי שנמצא פה מספיק זמן כבר מכיר את הרעיונות האלה שבטח כבר 

אמרו אותם לפניי, ובכל זאת אני מוצאת לנכון לרשום זאת גם אם אני 

חוזרת על עצמי.  


ראש השנה המתקרב עם הברכות והאחולים מזמין אותנו להסתכל קדימה

לשנה החדשה ואני דווקא מבקשת להביט אחורנית על השנה החולפת 

שהיתה מאוד משמעותית עבורי, כמו בטח גם עבורכם, לציין דברים 

שאני ממש שמחה שעשיתי השנהכאלה ש"עשו לי את השנה"  

(בכל זאת - השם של הבלוג מחייב, ואולי זה יתן לכם כמה רעיונות לשנה 

הבאה) ונראה לי באופן כללי שנכון לנו להתמקד בדברים שעשינו והספקנו 

ולא ב"מה עוד נותר לנו ברשימת המטלות" - ולא הספקנו. להתמקד ב'יש' ולא ב'אין'.


הכנתי רשימה של 20 הדברים הכי טובים מהשנה החולפת, 

בטח היו הרבה יותר  אבל 20 זה מספיק  :-) 


אז מהם הדברים שחגגתי השנה ? 

1.השנה בליתי המון זמן עם הבנות שלי  - זו זכות גדולה בשבילי ללוות 

אותן, גם אם לא תמיד זה קל, אני מרגישה ברת מזל שיש לי אותן ואת

ההזדמנות להיות איתן ואני גם בטוחה שהן מעריכות זאת ואפילו נהנות מכך




2.סבתא שולמית שלי המתוקה נפרדה מאיתנו בגיל 98 - (זה אולי לא מאורע 

משמח אבל גם בזה היא הכניסה שימחה) היא היתה ונותרה אחת הנשים הכי 

משמעותיות בחיי ומסמלת באופן מדוייק עבורי את מה שחשוב. אני אשתדל 

לרשום עליה פוסט נפרד בקרוב.



  
3.סדרתי לעצמי את הסטודיו שלי בבית ואני נהנית שם מכל רגע של יצירה

וכתיבה, בפינה שלי שהיא רק רק בשבילי.  




4.הספקנו לא מעט טיולים השנה - איך דר' סוס אומר - אם יוצאים 

מגיעים למקומות מופלאים - וזה ממש כך




5.הכנתי לאלה שלי בובה כמו שתכננתי כבר הרבה זמן, בובה אנתרופוסופית

רק בשבילה, למידותיה ולשלב בו היא נמצאת. זה היה תהליך מלמד ומשמח 

עבורי והיא קיבלה אותה בהתרגשות גדולה ובאהבה עצומה והשאר הסטוריה




6.התנדבתי קצת בבית אלישע - בסדנת הקרמיקה ונהניתי מהאוירה החיובית 

והמרפאה שהמקום הזה מקרין ומהאנשים המיוחדים שבו.  מאוד ממליצה על 

בית הקפה (ארוחת בוקר משובחה ביותר) והמוצרים השונים בגלריה 




7.נסענו לסיור עגורים בשקיעה - חוויה מהממת שכדאי לכם מאוד לעשות 

אותה (בשיא עונת העגורים - פברואר) ולהיחשף לעוצמה הזו החולפת

מעלינו מידי שנה במספרים שלא יאומנו 






8.תכננו יחד ותפרנו, הבנות ואני תחפושות לפורים - השנה ה'משימה' 

הזו היתה בשיתוף פעולה מלא עם הבנות והתהליך המשותף היה ממש 

נעים וגם התוצאה בהחלט דיברה בעד עצמה 





9.השתתפתי כחלק מצוות נהדר בהנהגת  טליה אורבך ב'עיר קרטון' - 

אחד האירועים (אם לא ה) שהיו בפסטיבל שייח' אבריק  - מהדברים

היותר טובים שנראו לאחרונה באזור ובכלל




10.התחלתי לתרגל יוגה נשית אצל אפרת - המורה הכי טובה בעולם !! 

מאז ההריון של אוריה אני סוחבת 'פציעה' מהסיפיזיוליזיס הקשה שחוויתי

ואפרת ממש עזרה לי להתמודד מחדש עם המגבלה הזו ולשפר משמעותית 

את מצבי.

* עשיתי יוגה - אז לא צילמתי :-)


11.הקמנו גינת ירק שעלתה על כל הצפיות





12.נולד לי אחיין מהמם !! אין לי באמת חלק פעיל בפלא הזה אבל אני ממש 

גאה להיות דודה של איתמר המתוק





13.השתתפתי בסדנת צילום "לראות את המובן מאליו" של עדי הלמן המופלאה 

שחוצמלצם טוב יותר עזרה לי להתחבר אליי ולחוזקות שלי, בכלל עדי הזו - זה פוסט נפרד 




14.עשיתי יארד סייל ונפרדתי מהמון דברים יפים שכבר לא היה לי בהם צורך

הגיעו המון אנשים והיתה הצלחה כבירה, אני שמחתי לשחרר את החפצים 

הללו ושהם מצאו בעלים חדשים לשמח. 




15.העברנו את אוריה לישון במיטה של גדולים בחדר עם האחיות שלה - 

היא מרגישה בוגרת עם שתי אחיותיה ואנחנו קבלנו בחזרה את חדר השינה שלנו 

הממשיך בנתיים לקבל ביקורי לילה מהן. 





16.השתתפתי בסדנת כתיבה של גלית ברש המעולה  - שהפעילה במטה הקסמים

שלה את ניצוץ הכתיבה שלי שהיה קצת רדום ולא מעט בזכותה -  




17.חזרתי לרשום בבלוג.   כן. זה ממש משמח אותי !!! 

ואם אתם כאן אז סימן שהיה לי שווה :-) 



18.נסענו להורים שלי לשבוע לקבוץ בקיץ והבנות היו בעננים !

אנחנו חיים די רחוק מההורים שלי והיינו רוצים לבלות יותר במחיצתם






19.ואחד ממש מהסופ'ש הזה שהיה - נרשמתי ללמודים !! 

מחכה לזה כבר אי אלו חודשים וזה סופסוף מגיע . אני ממש מתרגשת 

לקראת שובי לספסל הלמודים ומצפה להתחיל 





20.והדבר האחרון - הרשימה הזו. בחיי !  איזו הרגשה טובה לסגור שנה 

עם הודיה על הדברים הטובים - ממש ממליצה ומזמינה אתכן לעשות לכן

"מסכת חגיגה" שכזו לתחילת או לסוף השנה 


וזו רק רשימה חלקית ועוד יצא לי ארוך יותר משתכננתי


מודה לכן שאתם קוראות ומגיבות,  ומאחלת לכולנו עוד המון חוויות טובות

בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה
  

שנה טובה יקרות




יום שלישי, 15 באוגוסט 2017

מי אתה אוגוסט ?




אוגוסט הוא שובב לא קטן. לפחות אצלי בבית.

איכשהו יוצא שהוא מגיע (תמיד באותו תאריך) ותופס אותנו לא מוכנים ולא משנה 

מה וכמה תכננו אותו. 




השנה אנחנו מבלים אותו בארץ, שוחים במרק תוך כדי חופשת קיץ בלתי אפשרית 

שמתישהו אני מקווה, נשכיל להזיז אותה לחופשת סתיו ה'משובצת' בחגי תשרי, 

להקל על כולנו ובעיקר לאפשר לעצמנו להנות באמת מזמן חופשה היקר הזה.





בנתיים אנחנו משתדלים להפיק ממנו את המיטב ולהנות ביחד בפשטות,

שתמיד מנצחת ותמיד עובדת. בכל תחום.





לכבודך (וכן, אנחנו כבר באמצע שלך) ריכזתי רשימה של מהו אוגוסט בשבילי:

+ לא משנה כמה חם היה ביולי, תמיד בימים שלך יהיה יותר חם והכי חם.

+ אתה תמיד תהיה החודש בו חזרנו לארץ: השנה זה כבר 3 שנים ! 


+ הימים שלך שמתחילים מאוחר ומסתיימים ממש מאוחר אהובים עליי. 


+ כילידת פברואר אתה תמיד 'תזקין' אותי - אני הופכת בת 41 וחצי


+ למרות שאתה ארוך במיוחד - אתה לא הזמן להתחיל שומדבר :-(

+ מאז שהתחלתי לרשום בבלוג ב'תפוז' חלפו כבר 8 שניםבחיי.


+ בסופו של החודש המופרע הזה תמיד יתייצב לו ה-1 בספטמבר .

+ בשנה הבאה - אתה כנראה שוב תגיע .






אז מהו אוגוסט עבורכן ? 

תנו איזה טיפ להעביר את הימים האלה ...



   

יום ראשון, 23 ביולי 2017

חוזרת

חוזרת לבלוג שלי,

לפינה שלי.

אליכן.

הרבה זמן שלא היתי פה.


בזמן הזה קרו לא מעט דברים -

אוריה שלי הספיקה לחגוג שנתיים (!!)

ונראה שהמשפחה התרגלה לעניין ומרגישה בנוח להיות

משפחה של 5 נפשות.


בחלון הזמנים של 9 החודשים שלא רשמתי כאן

( פרק זמן לגמרי סימבולי ) התמקדתי בעצמי.

אחרי חזרה לארץ והריון מאתגר, מציאת מסגרות חינוכיות לבנות,

טפול בתינוקת קטנה ובשתי ילדות נוספות,   הכרות עם המקום

המיוחד בו אני גרה, הגיע הזמן בו כל הבנות "מאופסנות" היטב

ל-5 שעות ביום ויש לי זמן.  לנשום.  להכיל. להתפתח או לנסות להבין לאן.

מה אני רוצה. מה משמח אותי ומה עושה לי טוב.

כשהיו שואלים אותי "מה את עושה ?"  היי עונה  "אני משמחת את עצמי"

הבנתי שזה כרגע התפקיד שלי - לשמח את עצמי.

ולמה לשמח ?

גם כי היתי "עצובה" עוד מאחרי הלידה של אוריה - שלמרות כל האור המתפרץ

שהביאה איתה לעולם, אצלי (בשונה מהלידות הקודמות) היה חשוך.

וגם כי לא פשוט כל רצף האירועים הזה (חזרה, הריון...) וצריך לפעמים

לעצור. לנשום. להקשיב . לשמוע את הרחשים הקטנים ואת ההמולה הגדולה

לנסות להבין מי מבניהם שייך אלי ומי פחות, ואיך מהמקום החדש הזה שלי

אני ממציאה את עצמי מחדש. ממשיכה במסע שלי.


לפני תחילת השנה הגדרתי לעצמי שאני מקדישה את השנה הזו לתהליך

שבסופו אבין מהו הדבר הבא עבורי וזאת על ידי מה שמשמח אותי.

וזה בדיוק מה שעשיתי (לפחות בזמן בו הבנות לא היו חולות בבית)



אחד הקסמים שיש ברילוקיישן היא הפאוזה הזו מהכל, הניתוק.

אני מתארת לעצמי שזה פחות רלוונטי למי שיוצא וחוזר לאותה "המשבצת"

- שאז הוא יודע לאיזה בית, שכונה, חברים, חברים של הילדים..... יחזור,

ונדרש לדייק את עצמו ואת השינוי שחל בו מנסתם, בתהליך הזה.

כאן - בספור שלנו - אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש.

ולמה "ממציאים" ? כי זה תהליך והוא עדיין קורה.


בתוך כל ה'ממציאים' הזה שלנו - גם אני ביחד ובנפרד

ממציאה או אולי ממשיכה את עצמי מחדש.

נראה לי שזו תהיה עבורי  ההגדרה הטובה ביותר

ממשיכה את עצמי מחדש.

תודה שעזרתם לי לחדד זאת :-)

אני שמחה לספר שאני מתחילה לעסוק בתחום עצוב הפנים

-כל זאת בתנאי שהחופש הגדול יסתיים מתישהו-

ואני אשתף אתכם כאן בכל הפרטים המרגשים

הקשורים להתחלה הזו שלי (בעצם אמרנו שזה המשך)

וכחלק מכל זה - אני חוזרת גם לפה לבלוג.



 ומה אתכם ?

תרשמו לי ?

יום ראשון, 2 באוקטובר 2016

מתנה לשנה חדשה - בפשטות

השנה מצאתי את עצמי מתרגשת לקראת ראש השנה.


נסיתי להבין עם עצמי "מה נשתנה" השנה מקודמותיה ?

(כלומר מאז שחזרנו לארץ... שם, החגים זה ספור אחר)


הבנתי שהעומס הגדול של השנה הראשונה - כשנחת

הקונטיינר בפתחנו בדיוק בערב החג (ומי שפרק פעם

קונטיינר של 40 פיט יכול להבין אותי במובן ה'עומס'),

והעומס של השנה שאחריה - עם תינוקת קטנה ועננת 

דכאון גדולה הרובצות עליי יחד (ורק מי שעברה את 

החוויה המפוקפקת הזו - או מי שתסכים להודות בכך 

תבין אותי...) בכלל לא אפשרו לי להתפנות לעניין.


השנה אני במצב הפוך: כבר זמן מה מוציאה מהבית

ציוד שאין לי בו צורך, מעבירה אותו הלאה בשמחה,

ותאמינו לי - הבית לא ריק.

ארגון הבית והוצאת המיותר עוזרים לי עם תהליך פנימי

דומה שמאפיין את התקופה הזו: הבנה של מה מתאים לי

וגם איך, מתי וכמה בכל תחום בחיים שלי.


החג התקרב. 

השנה קבלתי החלטה שלא לקנות מתנות לחג

כי אין בזה צורך. לא בירידים, ולא בהוצאות ותכלס - 

אין לנו באמת מה לעשות עם 'מה שזה לא יהיה' נוסף

(כן, אתם שומעים טוב שם בממלכת פולניה ? ),

ויחד עם ההחלטה הזו אחת נוספת הופכית - 

שאמצא מתנה לעצמי לפי מה שארגיש שאני 

זקוקה לו מענה כרגע. 


מה היתה המתנה שלי לעצמי לראש השנה ?

כחלק מהלימוד שלי והצורך לדייק את עצמי עם הבנות  

שלי ועם ההורות שלי - הגעתי לקורס "הורות בפשטות"

של מירב גריידינגר סלע שהיא מדריכה מוסמכת של 

'Simplicity Parenting' ומעבירה סדנאות בנושא 

ב-7 השנים האחרונות. מירב חזרה עם משפחתה ארצה 

לפני שנה וחצי אחרי 14 שנים בניו יורק ואני מאמינה 

שיש לה הרבה מה ללמד אותנו כאן מנסיונה בגישה 

הנהדרת והמרעננת הזו.


אני עברתי את הקורס Soul of Discipline

בנושא הכוונה ומשמעת, שאוכל לספר שהוא יותר

Soul מאשר Discipline והוא מומלץ בחום.


בסוף המפגש השני היה לי ברור שאת הטוב הזה אני

חייבת להעביר הלאה וביקשתי ממירב שתתארח פה בבלוג 

ותספר קצת על העשיה הנהדרת שלה.

לשמחתי מירב הסכימה ובקרוב אתכבד לארח אותה כאן !

הקורס של מרב היה מאוד נעים ומדוייק ונתן כלים 

להתמודדות ולתגובה נכונה במצבים שונים עם הבנות 

שלי ועזר לי ממש באופן מיידי וענה על צורך המיקוד

וההבנה ההורית שלי באופן טוב יותר .


זה אחד הספרים של השיטה שהמשיך איתי הלאה

יחד עם תובנות הקורס (עכשיו צריך זמן לקריאה)





אני חייבת לציין שמאוד מוצאת חן בעיני השיטה הזו

בגישה שלה ובכלים שהיא מציעה ואני מתכננת להמשיך 

בקורס נוסף של מירב, המשלים את זה בו השתתפתי, 

אחרי החגים.


מה המתנה שאתן נתתן לעצמכן לשנה החדשה ?




   

עץ התפוחים - ספור לראש השנה


שנה טובה !! 

הערב  תתחיל שנה חדשה ומרגשת,  לכבודה 

בחרתי להביא לכם את ספור עץ התפוחים

שאת המקור שלו אינני יודעת.

אני מביאה אותו מהאתר "שכטר"   :

בלבו של יער אלונים גבוהי צמרת צמח לו עץ תפוחים קטן. 


זה היה עץ התפוחים היחידי שצמח ביער הגדול והמסתורי. 

כשבא החורף והשלג ירד, הוא כיסה את אדמת היער, את 

העצים וגם את ענפיו של עץ התפוחים הקטן. 


היער כולו היה שקט ושליו. 

לילה אחד הביט עץ התפוחים הקטן בשמים וראה 

מראה מופלא: בין ענפי העצים שמסביב נצנצו הכוכבים, 

והיה נדמה כאילו הם תלויים על ענפיהם של עצי האלון 

הגבוהים. "הו", לחש עץ התפוחים הקטן, "איזה מזל 

יש לעצי האלון שכוכבים יפים תלויים להם על ענפיהם. 

זה הדבר שאני רוצה יותר מכל דבר אחר בעולם! 

כמה יפה אהיה אם גם על ענפיי יהיו כוכבים!" 

פתאום שמע קול רך: "סבלנות, עץ תפוחים קטן, סבלנות!" 

הזמן חלף והאביב הגיע. השלג הפשיר. פריחה ורדרדה 

כיסתה את עץ התפוחים, וציפורים באו לנוח על ענפיו. 


אנשים הסתכלו על עץ התפוחים הפורח והתפעלו מיופיו. 

במשך כל הקיץ הוסיף עץ התפוחים לצמוח ולגדול. 

הענפים היו לחופה מעליו, מלאה בעלים ובפריחה רבה. 

אבל לילה אחר לילה הוסיף עץ התפוחים להביט בשמים 

ובמיליון מיליוני הכוכבים ובכה מאוד: "או! יותר מכל דבר 

אחר בעולם אני רוצה שבין העלים שלי ועל הענפים שלי 

יהיו תלויים כוכבים, בדיוק כמו אצל עצי האלון". 

שוב נשמע הקול הרך: "כבר יש לך דברים מיוחדים משלך. 

האם לא די שאתה נותן צל לאנשים, פריחה ריחנית ומקום 

מנוחה ושירה לציפורים על ענפיך?" עץ התפוחים נאנח וענה: 

"אני לא רוצה להישמע כפוי טובה, אבל זה לא מיוחד דיו. 

אני יודע כמה הנאה אני נותן לאחרים, אבל מה שאני רוצה 

יותר מכל דבר אחר בעולם הוא שיהיו כוכבים על הענפים שלי, 

לא פרחים ועלים. או אז אהיה באמת עץ מיוחד!" 

הקיץ הגיע. ענפיו של העץ מלאו בתפוחים יפים. אנשים יצאו 

לטייל ביער, וכל מי שראה את עץ התפוחים הושיט את ידו, 

קטף לו תפוח ואכל אותו. ועדיין בכל לילה הביט עץ התפוחים 

בכוכבים התלויים על עצי האלון הגבוהים ואמר: "או, יותר 

מכל דבר אחר בעולם אני רוצה רק כוכבים על הענפים שלי. 

אז אהיה ממש מיוחד"! ושוב נשמע הקול הרך: "האם לא די 

שיש לך תפוחים כל כך נפלאים להציע לאנשים? האם אין 

זה משמח אותך וגורם לך להרגיש מיוחד?" העץ לא אמר 

מילה ורק שקשק בענפיו ימינה ושמאלה כאומר: "לא ולא". 

לפתע נשבה רוח חזקה. עצי האלון הגבוהים החלו להתנדנד, 

ועץ התפוחים הקטן רעד כולו. מצמרת העץ נפל תפוח, 

התגלגל על הרצפה ונבקע לשניים. 

"הסתכל", ציווה עליו הקול הרך, "הסתכל בעצמך ותאמר לי

 מה אתה רואה?" עץ התפוחים הקטן השפיל את מבטו למטה 

אל אדמת היער ושם, בתוך התפוח, ראה כוכב קטן מנצנץ. 

"כוכב!" קרא עץ התפוחים, "כוכב! יש לי כוכב!" 


והתפוח שמע צחוק עדין ואת הקול הרך אומר לו: 

"הנה, יש כוכבים על ענפיך. הם היו שם תמיד, אבל אתה לא ידעת". 



מציעה לכם לספרו הערב לילדים ולהכין תפוח החצוי במאוזן במרכזו,

ולהראות לילדים את הכוכב...




תמונה מההדרכה של שנה שעברה


מאחלת לכולם שנה טובה, בריאה ושמחה

שנה של בריאות, לבלוב ופריחה

שבשנה הזו יזהרו וינצצו לכולנו הכוכבים 

פנימה והחוצה ולכל הכיוונים


שיהיה לנו חג שמח