יום שני, 30 ביוני 2014

אוהל וכרית שיניים

- הפסקה קטנה עם הטיול - 


לכבוד ההתקפלות של חדר העבודה שלי לתוך ארגזים - ממש בקרוב

ולכבוד הקיץ שכבר כאן סיימתי פרוייקט נחמד לבנות - אוהל בד





המסגרת עשויה מעץ העמיד גם בחוץ והבד הוא כמובן מאיקאה



בתוך האוהל יש פס כיסים להנחת כל הדברים שחייבים בהישג יד










והבנות - מבסוטות ! 

הזזנו את הספה ופתחנו את האוהל (הוא די גדול) ומסיבת התה התחילה








בשבוע האחרון אלונה נפרדה משן נוספת - מס' 3 - והפעם מדובר בשן עליונה.  

כבר אי אפשר "להחביא" את החור הזה בחיוך... .  

לקח לי זמן להתרגל לרעיון הזה, והשן הצמודה גם כן כבר מתנדנדת בחוזקה ... 

על השיניים הקודמות שנפלו כבר סיפרתי פה .

 החלטתי שהגיע הזמן להכין כרית מסודרת לפיה... ולשיניים האלה שנופלות

כי אם זה כבר קורה - אז למה לא להפוך את זה לטקס קטן ולהגביר את ההתרגשות ?


הכל התחיל מהבובת פיה הזו שמצאתי באיזה שריפט.  



תפרתי כרית קטנה ועליה סרט תחרה ונתתי לאלונה למלא אותה בחומר מילוי

 והראיתי לה איך אני סוגרת בתפר נסתר.

הצמדנו את הפייה ורקמתי 4 איקסים קטנים לסימון ה"כיס" לשן




ויש לנו כרית שיניים חגיגית ומתוקה לילדה שגדלה הרבה יותר מידי מהר






יום חמישי, 26 ביוני 2014

לטייל בתוך גלויה - 2

יש לנו 5 ימים  - שזה מעט אבל אפשרי, 

והמון מקומות ואתרים שאנחנו רוצים לפקוד.

לא הכל נספיק - זה בטוח:


בבוקר הראשון יצאנו מבאנף היפה ונסענו צפונה לכיוון ג'אספר

התחושה היא - שנוסעים בתוך גלויה - הכל כל כך יפה מסביב,




ההרים המקיפים עם פסגות מושלגות, הכל סביב זורם עם הפשרת השלגים

האגמים בתורכיז ובירוק ואפור (תלוי מה מקור המים) והכל מתנהל ללא הפרעה

  בצידי הדרך רועות איילות יפיפיות 






התחנה הראשונה - קאניון ג'ונסטון




קניון עם נחל סוער ומעברי גשרים תלויים. 

הולכים עד למפל המרשים  וחוזרים 



אפילו שטיילנו כבר לא מעט- בכל פעם נעים להיזכר כמה כיף לבלות ככה 

כל המשפחה בטבע


והצ'יפמאנקס הקטנים - המחייבים עצירה לידם 



ואאפשר להתבונן בהם שעות... 

בעוד הסנאית הקטנה שלנו - ישנה לה במנשא



וחובבת הטבע הגדולה מוצאת אצטרובלים קטנים לפינת הטבע בבית 


אם תשאלו אותה -  כמה טוב שבסוף המסלול יש את דוכן הגלידה


ואם תשאלו אותי - כמה טוב שלידו יש מקום לקפה. 



בכלל - אני חייבת לציין שהקנדיים מיטיבים לספק קפה נהדר ברוב המקומות

 הרבה יותר טוב מהשכנים מדרום... !!


ממשיכים לנסוע צפונה :

שפע המים והנחלים באזור משגע



הכל נקי וחף מכל פיתוח מיותר.   




היער הצפוף מלווה את האוטוסטרדה מ-2 צידיה

בתוכו דובים וזאבים ואיילים ועוד ועוד 

וכדי שכל אלה לא יפגעו מהמכוניות הנוסעות בעודם חוצים

ישנה גדר התוחמת את היער, פשוטה כזו

מאוד בולט שהתאמצו להשאיר כאן את הטבע במיטבו

(תזכרו את הגדר הזו - נפגוש אותה בהמשך)

ובעונה הזו - עם הזרימות של הפשרות השלגים והפרחים בכל מקום


הוא ממש במיטבו.


  - המשכנו ללייק לואיז - אולי המפורסם ביותר במחוז אלברטה בקנדה



 


 






 לא יצאנו לשייט בקאנו למרות שבטח זה נחמד, היה די קר



כמה מילים על ציוד: 

ליד האגמים הגדולים מנשבת רוח חזקה - תמיד כדאי לקחת אתכם איזה

ג'אקט לילדים ואולי גם לעצמכם בתוספת קבועה לכובעים, קרם הגנה

וספריי נגד יתושים.  


המשכנו צפונה - לכיוון ג'אספר



הדרך מקסימה.  

עצרנו ליד אחד האגמים שעוד היה קפוא





וליד אחד אחר שלא 



והכל זורם מסביב





באיזשהו שלב התקרבנו ל"פקק" מכוניות החונות בצד הדרך 

וכולם עומדים מבחוץ ומסתכלים במשקפות

אי שם במרחק היה דוב גריזלי צעיר ובלונדיני שבעזרת משקפת טובה ניתן היה לראותו

(ואם היתי זוכרת לארוז איתי את עדשת הפוקוס הייתם יכולים לראות אותו גם אתם)

תיאלצו להאמין לי...




מוקדם יותר פגשנו באייל ענקי בתוך סבך עצים, מעבר לכך שאני לא 

מצליחה להבין איך חיה גדולה כזו עם מוטת קרניים עצומה מסוגלת לעבור

בין העצים , אני יכולה לספר שכשמנסים לצלם את זה ומסתכלים אחר כך בתמונות 

- אזי נדרש חוש דמיון מפותח.  לא רואים כלום.



ללא ספק - החיות במקום המיוחד הזה מעשירות אותו מאוד.

ובכ"ז - קיוויתי שנפגוש גריזלי יותר מקרוב ובאופן מרשים קצת יותר

וכן - זו חיה מסוכנת.



בניגוד לגריזליס - בהרים מסביב מסתובבת עיזי הרים 





ואפשר להתקרב וכמעט ללטף אותן 

(למרות שנראה לי שהן מכוסות בפרוות "צמר פלדה" ) 


 אנחנו מתחילים לטפס על ההרים ומתקרבים לשלג ולקרחונים








מתקרבים כבר לג'אספר

בכניסה לעיר מקבלת את פנינו אלקית חביבה

(טוב, לא ממש מקבלת את פנינו, אלא ממשיכה ללחך עשב)



זו הנקבה ללא הקרניים המרשימות שיש לזכר

ואחרי נסיעה כוללת של יותר מ-4 שעות כולנו שמחים להגיע סוף סוף

לצימר שלנו ליומיים הקרובים  בג'אספר, לרדת מהאוטו וללכת לאכול



אבל -  אם במקרה יש דשא מלא "סבאים" אז אין סיכוי שזה יקרה כל כך מהר







  






הימים הארוכים של השנה בצפון הכדור - זה אומר שמחשיך ב-23:00

יש זמן... אחרי הארוחה ואחרי שהבנות אוגרות קצת אנרגיה 



יש עוד אור ואפשר לצאת לסיבוב קצר בג'אספר העיר ולהבין שכאן הדובים 

מגיעים גם בינות לבתים.  ברחוב הראשי יש "פחים נגד דובים" כדי שלא יוכלו

להתרגל להגיע לכאן למצוא אוכל. 



ולמרות כל זאת - אנחנו מאוד רוצים ומקווים לראות אותם - את הדובים.

התחושה היא שבג'אספר קורים הדברים ה"אמיתיים" כאן זה המקום לטייל.

וזה בדיוק מה שנעשה מחר









יום ראשון, 22 ביוני 2014

לטייל בתוך גלויה

"מה אתה אומר, אפשר לעזוב כאן בלי לבקר בילוסטון ? - איתי שאל חבר קרוב

""כן. אפשר בלי הילוסטון אבל אי אפשר בלי הגליישר נאשיונל פארק"

ככה בעצם ר' פתח לנו הראש לכיוון הרוקיז

בהמשך הובן לנו - מכמה כיוונים שאם כבר הרוקיז - אז הרוקיז הקנדיים.



"מה עכשיו טיול ? השתגעת ?" - אני אומרת לאיתי

"דווקא עכשיו - לפני המפץ הגדול"

 לא היתי בעניין בערך עד לרגע שהינו על המטוס.  הראש שלי כבר במקומות אחרים.

זה הכל הוא - האיש שלי הנהדר - שתכנן ודחף וגרם לזה לקרות.

ומה אני אגיד - שיחק אותה בגדול





אז הוא הזמין כרטיסי טיסה ומלונות והכל - וברגע האחרון ביטלנו. המזג אויר לא משהו. 

זה יצא דחוס נורא, אלה  לא הרגישה טוב...

והוא לא הסכים לוותר.   ובצדק.

ומצאנו את התאריך הזה - שבועיים אחרי - וזהו - סגרנו. נוסעים. כמעט מעכשיו לעכשיו



אנחנו יודעים שזה הטיול האחרון שלנו כאן בשלב הזה.  אולי המסכם.

לא הספקנו להזמין את הספר של נטע דגני על הרוקיז - שתמיד קולעת ויודעת להמליץ

בעיקר למשפחות עם ילדים, והרוקיז זה מקום ששומעים בו הרבה עברית - אבל בעיקר 

של בני סביב שנות ה-60 - שלהם יש שיקולים ואילוצים קצת שונים מלנו...

- המלווים בבת 6 ובבת 21 חודש

אם משהו ירים את הכפפה ויאפשר מכירה של הספרים כאן אונליין - זה בכלל לא יזיק)

כי בסיטואציה ספונטנית קשה להספיק לשלוח מהארץ)



אבא שלי בדיוק סיים את הביקור הקצר שלו אצלנו - והוא האיש הנכון - במקום הנכון - 

עם אינפורמציה וזיכרון לכל הפרטים והמקומות .  לא היה טיול אחד שלנו כאן שלא התייעצנו אתו

וזה הזמן להודות לו על כל זאת ועוד...  וזה בהחלט הוסיף להחלטה החצי ספונטנית שלנו לצאת.



טיסה ישירה מסאן דיאגו של קצת פחות מ-4 שעות וקאלגרי חיכתה לנו גשומה ואפרורית.

 אספנו את הרכב ונסענו לבאנף





אמצע סוף יוני - ובאלברטה מחשיך סביב 23 בלילה.  ימים ארוכים ונהדרים 

להספיק לאסוף הרבה חוויות



הגענו למלון שלנו ללילה הקרוב 




בדיוק בזמן לארוחת ערב




ולצייר קצת - כי אלונה חייבת



ובנוהל הקבוע - היא ואיתי ממשיכים לבריכה או לגאקוזי  ואלה ממשיכה איתי

וכן - היא כבר גדולה



ומהממת.   

בסה"כ הכל דומה למה שאנחנו מכירים מהטיולים כאן - המלונות עם החדרים האלה


שימו לב לטאפט האופייני



אבל במגירה שבין המיטות בד"כ  לא תמצאו את הברית החדשה 

הקיימת בכל המלונות האמריקאיים 

(הוא כן ימצא במלונות של רשתות אמריקאיות בקנדה)

למי שבאמת צריך ספר טוב לפני השינה...



מחר בבוקר מתחילים בטיול.