יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

הכל אני יכול בחופש הגדול ?! ?


איזה חופש זה זה !!!

חופש ??  לא בטוחה שזה המונח המדוייק...


התחלתי את יולי עם יכולת כמעט אפסית לתפקד. סוף הריון קשה 

ואז אחרי שבוע התרחש המפץ ואוריה הגיחה והאירה את חיינו

ומאז ועדיין אנחנו בתקופת הסתגלות : משפחה של 5 נפשות


אלונה היתה בקיטנת יצירה נהדרת וחזרה כל יום הביתה מאושרת

עם יצירות קסומות, חוויות חדשות וחיוך ענק

אלה סיימה את הגן הנהדר שהיתה בו השנה. היא התחילה אותו פעוטה 

דוברת אנגלית וקצת ספרדית והפכה לילדה שמפרשנת את העולם ויודעת

בדיוק מה ואיך היא רוצה: בוגרת, מתוקה ומצחיקה. הספרדית נעלמה 

והעברית כבר פה בגדול אבל איתנו - זה רק באנגלית.

בתחילת ספטמבר היא תתחיל גן חדש "של גדולים" כמו שהיא מסבירה לנו...


וסופסוף - אנו מאושרים שהצלחנו להעביר את אלונה לבית ספר שיתאים לה ולנו, 

אחרי מאבק ממושך ומתיש, ושנה לא פשוטה בכלל עבורנו כהורים משהבנו שלא דייקנו 

עבורה את הבחירה שנעשתה עוד מעבר לים."דברים שרואים מכאן לא רואים משם..."

אז נדמה שהכל פה מתחדש ואין רגע דל.


יש עוד שבוע וחצי ועוד כמה תוכניות כיפיות להספיק עד סופוגוסט.

הבלוג מוזנח וכל הפוסטים ממתינים בסבלנות לימי שיגרה, לתינוקת שתסגל סדר יום 

ולמזג אויר קצת יותר ידידותי.  

מנצלת את ההזדמנות להזמין אתכם לחשבון האניסטגראם שלי 


ובנתיים - ככה לעשות טוב על הלב - אוטוטו הוא מגיע  :-)

יום שני, 3 באוגוסט 2015

כבר שנה

לפני שנה ארזנו את החיים שלנו בצידו השני של הגלובוס

העמסנו קונטיינר גדול ומזוודות ונפרדנו מלה הויה הנהדרת. 

השארנו שם פיסת חיים מכובדה, חברים שהם הרבה יותר מכך 

וזכרונות שילוו אותנו הלאה לעוד הרבה הרבה שנים. 


שנה.



כבר שנה:



מצד אחד אני לא מאמינה שהיא חלפה כ"כ מהר



מצד שני - וואו - כמה הספקנו בשנה הזו !!! 


דבר ראשון כשהגענו נזכרנו כמה חם כאן בקיץ ...

ועוד יותר כמה כיף עם המשפחות שלנו !!

הבנות התחילו גן ובית ספר

איתי התחיל עבודה חדשה

ואני פתחתי את הסטודיו

הרבה התחלות חדשות ...


קצת טיילנו, קצת נפגשנו עם חברים,

כשהגיע החורף נזכרנו כמה קר כאן בחורף


הרבה הינו בהריון, אפילו שניים, ולא 'משעממים'

ואפילו זכינו לצרף למשפחתנו את אוריה המתוקה





במהלך השנה חווינו כל מיני דברים בפעם הראשונה -

כמו להסביר לאלונה אז בת 6 מהן אזעקות

כמו לקנות חולצות עם סמל בית ספר ורשימת ציוד מסרבלת 

כמו לבשל תפוח אדמה וביצה ל׳ליל הסדר׳ בגן 

כמו למות מגועל בפעם הראשונה מכינים (בעעעעעעעעע) 

כמו לגלות שביום העצמאות יש לנו מטס ׳פרטי׳ מעל הבית





כמו לא להבין איך (יותר מידי) אנשים מתנהגים כאן

ובעיקר, עם כל הצער - שההשוואות משם לכאן מיותרות (אך בלתי נמנעות).


אפשר לאמר שלאט לאט אנחנו משתכללים:   מסתגלים.

ועדיין מנהלים מאבקים כדי לדייק את הבחירות שלנו כאן.



הבית שלנו חיכה לנו כאן לפני שנה



וקיבל באהבה כמה שינויים 



לאחר מכן קיבל אותנו    ולבסוף - לאחר שייט ארוך - קיבל גם את החפצים שלנו




ולאט לאט זה קורה - והבית תפוס צורה ואנחנו אוהבים אותו


מתישהו עוד נפרוק את הארגזים האחרונים שנותרו




שנה מאתגרת מהמון בחינות. ואיכשהו היא כבר מאחורינו

ואיתה כל כך הרבה דברים והתפתחויות ששייכים לה ולנו ולתקופה הזו

כבר שנה